מה חדש בתחום התכנון של דיור מוגן? האם יש לאדריכלים חידושים המשפרים את חיי הדיירים בדיור המוגן? כדי לקבל מענה לשאלות אלה ורבות נוספות, פנינו אל האדריכלית דנית שנהב, ממשרד כנען שנהב אדריכלים. הריאיון פורסם לראשונה בירחון ''דורות'', מגזין לקידום השירות לאוכלוסיה המבוגרת.
בעשור האחרון חלה מהפיכה בנושא הדיור המוגן. שנים רבות סבל הדיור המוגן ממוניטין נחות שכלל כינויים כמו ''בית אבות'' או ''בית זקנים'', כינויים שסימלו את יחס החברה אל האוכלוסייה המתבגרת ואת החשש של כל אדם מתבגר מפני השלב המתקרב של הפרק האחרון והסופי בחייו.
השינויים המפליגים שינו את המצב מן הקצה אל הקצה, ובמקום הכרח ותחושה של פתרון הנובע מחוסר ברירה הפך המעבר לדיור מוגן לאקט של בחירה חופשית, מתוך רצון לשיפור בסגנון ואיכות החיים, בברכת הילדים ובתמיכת הסביבה החברתית כולה.
המאפיין העיקרי של יחידות הדיור בעבר היה תכנון סגפני, מינימליסטי בחומרים פשוטים וחסכניים על פני שטח קטן, באופן אחיד ללא התאמה אישית וללא תנאים לאירוח משפחה וחברים. הכתובת על הקיר היתה: זה המקום בו משכנים זקנים בהמתנה עד קץ חייהם.
המגמות שהחלו לצמוח לפני עשור נבעו מזיהוי צרכים ורצונות של הלקוחות – תושבי הדיור המוגן ובני משפחותיהם. הרפואה הביאה לעלייה משמעותית בתוחלת החיים, תוך דגש על שיפור איכות החיים בשנים שנוספו לחיי האדם. תחום הדיור המוגן הצטרף למגמה זו כחלק חשוב הרואה בגיל השלישי חלק אינטגרלי מהחיים.
המעבר מדירת המגורים לדיור המוגן כדירה חלופית נתפס עתה כמעבר לדיור המותאם לצרכים המיוחדים של הגיל המתקדם, ללא ניתוק מאורח חייו הקודם של הדייר. בהתאם לכך, הגישה התכנונית השתנתה והביאה לסגנון שונה של בתי דיור מוגן שהחלו להחליף את ''בתי האבות'' ו''בתי הזקנים''.
ראשית, תכנון במגוון גדלים – מתוך התאמה אישית, הפך בית הדיור המוגן ממבנה אחיד למבנה הטרוגני הכולל סוגים שונים של יחידות דיור מבחינת גודל, הכללת מרפסות ומספר חדרים המאפשר אירוח, הוספת כוח עזר לתמיכה, הוספת חדרי שירותים, עיצובים שונים בהתאמה אישית, מטבחים מאובזרים לשמירת יכולת האירוח, בעיצובים החדשניים ביותר הקיימים כיום בשוק, כולל מכשירי חשמל, סידורי ישיבה ואיחסון כלי אוכל.
המגוון כולל יחידות גן, דירות פנטהאוז, דירות עם מרפסות מקורות, יחידות הנמצאות בבניין המרכזי לעומת יחידות במבנים מרוחקים יותר, עם מערך שבילים היוצר תחושה כפרית של אזור מגורים שלו וקהילתי.
קיימים כיום שני סוגים של דיור מוגן: כפרי גמלאים מחוץ לעיר, ובתי דיור מוגן במבנה מרוכז בתוך העיר. בעבר המחשבה היתה שדייר בגיל השלישי רוצה לגור בתוך העיר. בהמשך הסתבר שאנשים רבים רוצים לבלות שלב זה בחייהם באווירה כפרית פסטורלית, בחיק הטבע מחוץ להמולת העיר.
בארצות אחרות הוקמו שכונות סגורות של גמלאים, השומרות על צביון של אזור מגורים רגיל המוסיף את כל השירותים המיוחדים העונים על צורכי האוכלוסייה הבוגרת ומאפשרים לתושבים לחיות בבטחה תוך הנאה מלאה משירותי חברה ותרבות.
עם התבגרות האוכלוסייה כולה, מספר בתי הדיור המוגן הולך וגדל באופן שגם בישראל הקירבה הגיאוגרפית בין בתי הדיור המוגן הולך וקטן ובעתיד ניתן יהיה גם בישראל לדבר על רצף עירוני של אזורי דיור מוגן הכוללים את מירב השירותים המיוחדים לאוכלוסיה הבוגרת.
כפרי הגמלאים הנמצאים מחוץ לעיר למעשה כבר עונים על הגדרה זו ובנויים כשכונה הכוללת את מכלול הפונקציות האורגניות המרכיבות סביבת מגורים אנושית מתקדמת.
אחד הנושאים החשובים בשיח העתידי בתחום הדיור המוגן עוסק באיכות המגורים וסגנון חיים משודרג, הכולל אפשרויות להגשמת חלומות שאנשים דחו כל חייהם ועתה הם פנויים לעסוק בהם, בכל תחום שהוא, כולל לימודים אקדמיים, טיולים בארץ, חוגים, נסיעות להצגות, מופעים, קונצרטים ופעילות תרבותית וחברתית עניפה.
אנשים רבים מפתחים כשרונות אמנותיים חבויים, משתתפים בחוגים בכל תחום אפשרי, ועוסקים בספורט תחת בקרה רפואית. הדיור המוגן החדש מציע מועדון ספורט הכולל בריכה, ג'קוזי, חדר כושר מאובזר, חוגי התעמלות מכל הסוגים, לצד ספא וטיפולים אלטרנטיביים ברמה הגבוהה ביותר.
דגש מיוחד מושם על הקשר עם הקהילה: במקום נתק שאפיין בעבר את דור הגיל המתקדם מסביבתו החברתית, בתי הדיור המוגן פותחים את שעריהם לגמלאי הסביבה ואף לילדים ונוער להשתתף בפעילויות ואירועים. כך למשל מועדון הספורט פתוח לתושבי הסביבה בכל הגילאים. גימלאים מן הדיור המוגן עוסקים רבות בפעילות התנדבותית בסביבה הקרובה ויוצאים לקניות ופעילויות מחוץ לדיור המוגן: הניידות קיימת כיום עד גיל מבוגר יותר, ואנשים מתוך בחירה עוברים לבתי דיור מוגן כאשר חלקם מחזיקים עדיין בכלי רכב המסייעים להם להיות ניידים.
שינויים אלה הפכו את בתי הדיור המוגן ממטרד שכונתי לחלק אינטגרלי וחיובי מחיי השכונה ותושביה. הדבר ניכר בעיקר בחגים ואירועים, אך גם בחיי היום יום.
ומה בעתיד הרחוק יותר?
התבגרות האוכלוסייה, עליית המודעות בקרב קהלי היעד הרואים במעבר לדיור מוגן שדרוג באיכות החיים בשלב זה של חייהם, והעלייה ברמת החיים הכללית העלתה את רמת התחרותיות בענף ומשכה אליו יזמים חדשים. כל פרוייקט חדש ואף פרויקטים קיימים נדרשים להתחדש ולהציג מגוון חדש של אפשרויות על מנת לעמוד בתחרות. הלקוחות נהנים כתוצאה מתהליך זה מהיקף מפתיע של חידושים.
עיצוב השטחים הציבוריים מציג רמה מלונאית עם החומרים והעיצוב העכשווי המתקדמים ביותר, וכוללים פונקציות חדשות כמו קפטריה שהיא למעשה בית קפה, מינימרקט, מספרה, ספא, חדרי חוגים, בית כנסת, אולם קולנוע, אולם הרצאות, שטחי גינון ופיתוח סביבתי מטופחים הכוללים איזורים של פעילות נופש וספורט כמו מיני-גולף, פטנג וענפים נוספים. כמה מהם הוסיפו גם פאב שכונתי, הכולל ביליארד ושולחנות למשחקי קלפים ופינות למשחקי חברה ולצפייה בטלביזיה.
חלק מכפרי הגמלאים מספקים גם ערוגות וחממות בהן יכולים תושבי הדיור המוגן לטפח גינות פרטיות ואף לגדל ירקות לשימוש עצמי, ומוסיפים אזורי משחק לנכדים ולאורחים.
הטרנד החדש בדיור מוגן הוא בתחום הבניה הירוקה. התכנון שם דגש על תאורה טבעית, פינוי פסולת למיחזור תוך הפרדה בין חומרים שונים, ניקוז מי גשמים והפנייתם לחילחול חוזר אל מי התהום, שימוש חוזר במים, כמו למשל ניצול מי בריכת השחייה ומזגנים (לאחר טיפול) להשקיית הגינות.
האדריכלית דנית שנהב מחברת כנען שנהב אדריכלים, מתמחה בתכנון דיור מוגן וכפרי גמלאים. את הניסיון שרכשה במספר פרויקטים כמו פרוטיאה בכפר, מיישמת דנית בפרויקט הדגל שהושלם לאחרונה וכבר מתאכלס בימים אלה: פרוטיאה בהר, הממוקם בפסגת שורש בקרבת ירושלים וצופה מערבה עד לים התיכון. דנית ובעלה גיל, הינם דור שני לאדריכלות מתקדמת ופועלים ביחד עם עדינה וניסן כנען במשרדם המשותף. משרד כנען שנהב אדריכלים הינו מהמובילים בארץ ועוסק בכל נקודת זמן בתכנון של עשרות פרויקטים גדולים עבור מיטב היזמים בישראל, בעיקר בתחום מגדלי המגורים.
